בלוג ברלין

ינואר
232020
 
 

לעולם אל תמכור שוב

הם מכנים עצמם "סינדיקט של בנייני דירות": ארגון שקונה בנייני מגורים בגרמניה. לא כדי למקסם את ההחזר על השקעתם, אלא כדי שהתושבים יוכלו לנהל את הבתים בסולידריות. איך זה עובד? להלן הפרטים על דירות בברלין בבנייני מגורים ברוח קצת שונה.

סוזן קאהל כבר ראתה את עצמה עוברת לפרברי ברלין. הפנסיונרית בת 68 קיבלה "צמרמורת" כשגילתה שהבית בו הייתה דיירת כבר 32 שנה עומד למכירה. היא חששה שהמשקיעים ייכנסו לתמונה והמחירים יעלו. היא ישנה רע בלילות ודאגה לעתיד לבוא.

כך היא מספרת את הדברים, בסלון של דירתה הנאה, בת שלושה חדרים, בה היא גרה לבד. ציורי טבע דומם ודיוקנאות תלויים על הקירות סביבה, ואת רובם היא ציירה ממש בעצמה. הדירה נמצאת בצפון ברלין – באזור שונברג, המיקום טוב, למשל כרבע שעה הליכה לחנות הכלבו WEST. בפועל, הבית שבו מתגוררת גברת קאהל אכן נמכר. אבל הדברים הסתיימו אחרת מכפי שחששה, לשמחתה.

המחירים בשוק הנדל"ן ממשיכים לעלות. הזינוק הזה במצב השוק משפיע על אנשים רבים, ולא תמיד לטובה. במיוחד נכון הדבר לגבי דיירים שכבר לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה משלהם, או לא יכולים להרשות לעצמם את תשלום דמי השכירות המאמירים כל הזמן. אבל בכל זאת, אנשים טובים נכנסים לתמונה ומביאים לשוק רעיונות יצירתיים כיצד להתמודד עם המצוקה. כך למשל, קבוצות וקהילות של דיירים מתארגנות לשכירות משותפת – אנשים אלו אינם קונים בניין או דירה כדי להשיג תשואה מקסימלית על השקעה כלשהי, אלא קונים, ולעתים רק שוכרים, בתיאום קבוצתי כדי לחיות יחד באווירה נעימה ובמחירים נוחים.

הגמלאית קאהל עשתה זאת יחד עם דיירים וארגון שנקרא "סינדיקט בתי הדירות". יחד הם עולים בכוחם על לא מעט משקיעים פרטיים וחזקים כלכלית. הרעיון הבסיסי לסינדיקט בתי הדירות מגיע משוק הדיור של פרייבורג. יוהאן שמידט, 56, הוא דובר הסינדיקט. המטרה שלהם היא לקנות בתים יחד, לנהל אותם בסולידריות ולעולם לא למכור אותם שוב. ובאמת מדובר בכוונה לא למכור בתים אלו שוב.

הרעיון פשוט למדי. קהילה שרוצה לקנות ולגור בבית מקימה עמותה. יחד עם סינדיקט בתי הדירות, העמותה מקימה חברה כלכלית קטנה ורשומה כחוק. התושבים עושים הכל בעצמם, הם מנהלים את הבית, מחליטים על גובה שכר הדירה, מבצעים שיפוצים ומקבלים דיירים חדשים. עם זאת, לסינדיקט שמורה זכות וטו בסוגיות מהותיות. מעבר לכל היבט אחר, זכותו לשלול את האפשרות שהבית יימכר אי פעם שוב ויחזור לשוק.

149 בתים שייכים כיום לסינדיקט. "הביקוש עצום והוא אף עולה מיום ליום", כך אומר שמידט. הסיבה העיקרית לכך היא שהצטרפות ליוזמה זו מספקת הגנה לתושבים וגם לשוכרים מפני עליית מחירים דרסטית, מכיוון שהבעלים – כלומר התושבים – לא צריכים ולא מצפים להרוויח תשואת הון מן הבית. בינתיים מתגוררים בכל הבניינים הללו כ 5000 תושבים. ובסך הכל, כולל עלויות השיפוץ, הושקעו בפרויקט כ-300 מיליון אירו.

"חלק מהדירות עמדו ריקות במשך שנים"
אך נשאלת השאלה כיצד יכולה קבוצה המורכבת בעיקר מאמנים ופרילנסרים, או פנסיונרים, עם הכנסה צנועה ואף לא תמיד יציבה, לממן רכישת בית באופן זה? ויתרה מכך, מדובר גם במיקומים מבוקשים במיוחד, כגון באמצע ברלין, שם שיעור הנכסים הפנויים עומד על חלקיקי אחוז  כבר שנים, בגלל הביקוש הגבוה. כיצד הם מצליחים לעשות זאת?

הולגר לאוינגר, 48, עדיין מתקשה להאמין אף כיום שהם באמת הצליחו. לאוינגר הוא אחד מ -17 החברים השייכים לעמותת "קומי * 13", על שם מספר הבית ברחוב Kurmärkische Straße.

לבניין חמש קומות בסך הכל, ויש בו שתים-עשרה דירות, כאשר שטח המגורים הכולל בהן עומד על כ- 1,600 מ"ר, בתוספת שטחי מסחר קטנים בקומת הקרקע. בבניין היה צורך בעבודות שיפוץ ורענון נרחבות למדי, לדברי הולגר, ששמח על חידוש פני הבניין בכללותו. הוא מציין כי "כמה דירות בבניין עמדו ריקות במשך שנים". הבניין בכללותו עלה ארבעה מיליון אירו. השיפוץ בו אמור לעלות 1.7 מיליון אירו נוספים.

קרן "אדית מריון" הציעה לרוכשים כמחצית מסכום ההלוואות שנדרשו בבנק, 450,000 אירו, כמעין מימון ביניים, על התושבים להחזיר את הכסף בעתיד. מטרת הקרן היא לחלץ שטחי מגורים מידיהם של הספקולנטים כדי שתושבי ברלין יוכלו להשתמש בהם "למטרה מקובלת חברתית ולצמיתות". על התושבים לשים על השולחן גם סכום כסף פרטי משלהם, ולשם כך ניהלו חברי העמותה קמפיין גיוס נמרץ בקרב משפחה, חברים ותומכים. עד אמצע אוגוסט הם הצליחו לגייס 415,000 אירו, כך אומר לואינגר. חלק מהכנסות מדמי שכירות עתידיים במקום ישמשו להחזר ריבית והחזר הלוואות. חלק אחר יועבר לידי סינדיקט בתי הדירות, לצורך מימון פרויקטים חדשים.

שמידט מעריך כיום כי הסינדיקט הוא סיפור הצלחה שרבים יכולים ללמוד ממנו, וטומן בחובו רעיון למדיניות שתוכל להחזיר את איכות החיים והיציבות הכלכלית לידי תושבים בערים גדולות בגרמניה, שמתמודדים עם זינוק במחירים ואף עם ספקולציות של משקיעים. עד כה, רק פרויקט אחד נכשל. זו הייתה "חורבה", שאיש לא חי בה כבר שנים. עלויות השיפוץ התבררו כגבוהות בהרבה מכפי שתוכנן. הבית נמכר בסופו של דבר במכירה פומבית, מפני שלא הייתה כל בררה אחרת. הבנק וגם המלווים הפרטיים הפסידו כסף.

התושבים העתידיים החברים בעמותת "קומי * 13" מתכננים כעת כיצד לחלק את החדרים בכל דירה בבניין. רעיונות יצירתיים שונים כבר הועלו, ולפעמים מתנהלים דיונים ארוכים. חזית הבניין היפה כבר שופצה. באוקטובר 2020, הדיירים הראשונים רוצים להיכנס לדירות המשופצות.

Source: Spiegel

comments

Inspiration Group