פרדוקס ברלין השאיפה לעיור הוגן ללא גנטריפיקציה

מגניבה, מלוכלכת ומבולגנת, ברלין חווה כאבים מתחזקים במהלך ההתרגלות לעמדתה החדשה כעיר העולם הגדול. סדרת כתבות בת שבוע עוקבת אחרי תהליכי דיור בבירת גרמניה.

"ענייה אבל סקסית", זה האופן שבו קלאוס ווברהייט, ראש העיר לשעבר של ברלין תיאר פעם את העיר. התואר דבק בה, אפילו כשברלין הולכת והופכת לעיר יותר גלובלית וקוסמופוליטית. אורח החיים החופשי מהסוג שניתן לנהל בברלין בתקציב קטן אינו אפשרי בניו יורק כבר שני עשורים.

זו עיר עניה מילולית: ברלין היא הבירה האירופית היחידה שבה ההכנסה הממוצעת מושכת את הממוצע הארצי כלפי מטה. התמ"ג לנפש בצרפת ירד ב 14.8% לו התנתקה פריז מצרפת, כך מצא מכון קלן למחקר כלכלי בשנה שעברה. עם ברלין מחוץ למשוואה, התמ"ג הממוצע לנפש בגרמניה יעלה ב 0.2%.

אך ככל שהיא חווה תחייה כלכלית, נעשית ברלין מודעת לתפקידה החדש על הבימה העולמית. ברלין היא עיר בירה ששבה להיות מקום מושבה של הממשלה רק על אפה וחמתה. לאחר חלוקתה על ידי מסך הברזל במשך 45 שנים, הפכה ברלין לבירת המדינה המאוחדת על הנייר בשנות ה-90, אך למעשה רק בתחילת שנות האלפיים, כששרים ופקידי ממשל והמלווים הבינלאומיים שלהם עברו באופן מסיבי מבון לברלין.

כיום מונה העיר כמעט 4 מליון איש, מקום בעל היסטוריה ארוכה של בניה מחדש ושל פוליטיקה המונעת על ידי אנשים, המהווה כעת יעד למליארדים של דולרים בהשקעות הון. היא יפה משום שהיא מכוערת, התגלמות הכיעור היפה בעיר גדולה. צלקות ההיסטוריה – האימפריה, הנאצים, המלחמה הקרה – ניכרות בכל מקום.

ברלין גם מוצאת את עצמה בעמדת מפתח ייחודית המאפשרת לה להימנע מהנתיב בו צעדו ערים גדולות אחרות, כמו סן פרנסיסקו ולונדון, שבהן פריחה כלכלית הפכה את הערים למגרשי משחקים עבור העשירים מאוד בלבד ואילו המנקים, האומנות והנהגים שלהם העתיקו מושבם לפרברים המרופטים. חוקר הערים האמריקאי הידוע, ריצ'רד פלורידה, מכנה זאת המשבר האורבני החדש: הדיור של 15 השנים האחרונות הגדיל את אי השוויון והעמיק את ההפרדה, לא רק בארה"ב אלא בכל הערים הגלובליות.

בברלין, השינויים הללו עדיין נראים פתאומיים ובלתי צפויים לרבים מתושביה. מאז ההרס של מלה"ע השניה, העיר תמיד תפסה את עצמה כאנדרדוג ואפילו קודם לכן, היתה לה זהות נזילה. מבקר האומנות קרל שפר כתב ב-1910 שנגזר על ברלין "תמיד להתהוות, אף פעם לא להיות."

ההיסטוריון אנדריי הולם אמר לי שהשאלה האמיתית אינה מדוע מתרחשת ג'נטריפיקציה בברלין, אלא מדוע היא מתרחשת כל כך מאוחר. בברלין, 85% מכלל התושבים גרים בשכירות; בעשור האחרון, שכר הדירה הממוצע בחוזים חדשים בדירות בברלין עלה ב- 75%.

ברלין למעשה לחצה על הבלמים בדרך ל-"דיור בשיטת המנצח זוכה בכל" שניתן לראות כעת בלונדון וסן פרנסיסקו, אומר פלורידה, מפני שהיא היתה מחולקת כל כך הרבה שנים, שבמהלכן התעשיה הגרמנית שלאחר המלחמה נדדה למינכן, פרנקפורט, המבורג ודיסלדורף. יש יתרון להצטרפות קצת מאוחרת למסיבה: לברלין יש הזדמנות ללמוד מסיפורי הדיור המכילים תמרורי אזהרה ולפתח גישה יותר מחושבת כלפי תהליך ההתחדשות שלה.

התעוזה והאפשרויות של ברלין הם מה שהופכים אותה כה מושכת למייסדי סטרטאפים ולאזרחי העולם. כמעט 3 מליארד דולר בהון סיכון זרמו לעסקי הסטרטאפ שלה ב-2017, יותר משני שלישים מהסה"כ הגרמני. אך ההון הזורם לבירה משנה אותה באופן ברור, מהקצע את השוליים ומנקה את הגרפיטי. בניין דירות בלא סימני צבע על הקירות הוא סימן שהשכונה הופכת קצת יותר מדי נחמדה. "אין לנו כלום, שום תעשיה" אומרת קטיה לוקר, ראש המיוזיקבורד של ברלין. "אך יש לנו מין תחושת חופש, מין רוח, ועל זה אנחנו חייבים לשמור."

הסנטורית לפיתוח של ברלין, רגולה לושר, אמרה בועידת נדל"ן מוקדם יותר השנה שלעיר יש תיאבון לפיתוח ולצמיחה, אך אקטיביסטים אומרים אחרת. נפוץ מאוד לראות שלטים המכריזים "הקפיטליזם הורג" או "רכוש הוא גניבה" המקשטים מרפסות בחלקים מסוימים של ברלין. לפסטיבל האחד במאי השנתי החוגג את זכויות העובדים יש נטייה מהפכנית ברורה ב Kreuzberg, שבה קבוצות של פעילי שמאל ואנרכיסטים מושכים את עינם הצופה של כוחות האכיפה. מודעות גוברת לאי שוויון כלכלי גדל הובילה לתגובות נגד פיתוח מחודש, השקעות בינלאומיות וג'נטריפיקציה.

בגרמניה קיימת הגנת דיירים ברמה גבוהה יותר מאשר במדינות אחרות וברלין מעולם לא היססה לבלום את הפיתוח בשכונות מלהתחמם יתר על המידה. שכר הדירה ממשיך לעלות למרות חוקים שלוחצים על הבלמים, אבל החוק הפדרלי מגן על המרקם החברתי של השכונות. בשנה שעברה, מחוז  Friedrichshain-Kreuzbergהשתמש בזכות הקדימה לרכישת מקרקעין 11 פעמים באזורי מגורים מוגנים ורכש בלא היסוס בניינים ובהם 814 דירות ו-131 עסקים.

השקעה בבניה למגורים בברלין כמעט ושילשה את עצמה בין 2008 ו-2016, ל-2.4 מליארד אירו, אך עדיין אינה עומדת בביקושים. כולם מסכימים שיש לבנות עוד דירות בברלין, אך דיירים וותיקים ופעילים לשימור עירוני מתנגשים עם יזמי הפיתוח. לאחר שהסנטורית  קתרין לומפשר הכריזה שפיתוח חדש בפרבר הצפון-מזרחי של Blackenber ייצור 10,600 יחידות דיור חדשות במקום ה-6,000 המתוכננות, התושבים לחצו בעוצמה על הבלמים.

"עלינו למצוא דרך לשלב את נקודת המבט של הציבור והצרכים של התושבים אך גם את חוות הדעת הכלכלית של יזמי הפיתוח," אומר גרו ברגמן, ממנהלי ברלין היפ, אחד מבנקי הנדל"ן הגדולים של גרמניה. "אם נאבד זמן, נאבד מקום."

בערים החזקות בעולם, אי השוויון ואי הנגישות הלכו יד ביד עם צמיחה, אך אולי יכולה ברלין ליצור צורה ברת השגה יותר של דיור. היא יכולה להימנע מגורלן של סן פרנסיסקו ולונדון, אך עליה לפעול עכשיו, אומר פלורידה. "הצלחתה של ברלין בשום אופן אינה מובטחת."

Source: Handelsblatt

מעודכן לתאריך: אפריל 30, 2018