בעקבות הברקזיט, צעירים אוסטרלים מוצאים את לונדון בברלין

בריטניה משמשת כבר שנים רבות כבית שני לאמנים ומוזיקאים אוסטרלים (ולאחרונה, גם בריסטות). אך בעוד בריטניה צולעת לכיוון מימוש הברקזיט, הצעירים מאוסטרליה מתחילים להביט מזרחה.

ברלין היא עיר בה ניתן להנות מיוקר מחיה נמוך יחסית, גישה נוחה למשרדים שיתופיים, וסצנת תרבות משגשגת – והיא מחליפה את לונדון כמרכז היזמי הדומיננטי באירופה.

דו"ח שהופק ע"י חברת מחקר ההזנקים Compass העריך את שווי תעשיית הסטארט-אפ המקומית בכ-40 מיליארד דולר, וגילה כי 49% מכוח העבודה שלה מורכב מאזרחים זרים. כעת גם ממשלת אוסטרליה מבקשת לנצל את הפוטנציאל הזה, במטרה ברורה להפוך את היוצרות במערכת היחסים המסחרית בין שתי המדינות, אשר באופן היסטורי נטתה לכיוון הגרמנים.

באחד מהרובעים עתירי המסבאות של ברלין, הממשלה הפדראלית השיקה פורטל חדש עבור אוסטרלים המבקשים להפוך לחלק מן המשק הגרמני. בין המבנים מכוסים גראפיטי, בהם ניק קייב נהג לכתוב שירים, יושבים צעירים בני עשרים ומשהו וחולמים על הדבר החם הבא בתחום הטכנולוגיה.

Betahaus היא ביתה של המרכז היזמי האוסטרלי החדש ביותר, ונמצאת בסמוך לגינה קהילתית בקרויצברג אשר במערב העיר. החל מנובמבר נמצאות כאן קבוצות של יזמים אוסטרליים אשר עובדים לצידן של חברות בכל הגדלים.

המרכז הושק על-ידי השגרירה הטריה של אוסטרליה בגרמניה, לינט ווד. הוא ידוע בכינויו "המנחת", ומהווה את אחד הגורמים המרכזיים בתכנית להפיכת היוצרות במערכת יחסים מסחרית אותה היא תיארה כ"פושרת".

בראיון ל-Fairfax Media בברלין, היא אומרת ש"גרמניה נתפשת כהימור בטוח, בייחוד על רקע השאלות סביב הברקזיט. יש בה תרבות המותאמת לרוח החדשנות והחשיבה היצירתית הנחוצות כל כך בחברות סטארט-אפ. גם העלויות נמוכות יותר; הדבר האחרון שחברה צריכה בשלבים הראשונים של פיתוח רעיון או מוצר חדש הוא יוקר מחיה ומחירי שכירות גבוהים."

התרבות היא כזו שסייעה בהפיכת חברות הזנק – דוגמת Kiron המבוססת בברלין – למערכת רב-לאומית בהיקף רחב. החברה השתמשה בחדשנות כתגובה למשבר הפליטים באירופה, וכיום מנהלת קורסים אוניברסיטאיים ברשת עבור פליטים במחנות באירופה ומסביב לעולם, כולל קורסים באנגלית עבור 300 פליטים אפגניים המצויים באינדונזיה.

מייסד החברה מרכוס קרסלר אומר כי הן העיר והן החברות נהנות מהתפתחותה של ברלין כמרכז יזמות. "זו מערכת יחסים הדדית; התנאים והתשתית עבור היזמים מצויינים מההיבט הכלכלי, אך גם מבחינה חברתית, תרבותית ובינלאומית," הוא אומר.

בתוך Betahaus יושבים גרמנים, פולנים ואמריקאים ועונים לשיחות באנגלית בתוך תא טלפון שנראה כאילו נלקח ממזרח גרמניה של שנות השמונים. כל אחד מביא את הסמארטפון שלו, אבל המקום מאפשר קורטוב של פרטיות בתוך המשרדים הבנויים מעץ ממוחזר, ומשמשים מטה עבור למעלה מ-40 חברות.

רבים מהיזמים מבקשים למשוך את תשומת הלב של "הדגים השמנים", חברות כמו מיקרוסופט, אשר שלחו לכאן צוותים לעבוד יחד עם חברות בחיתוליהן, בתקווה לטפח את החדשנות שלהן.

"זוהי ברלין: חיה ואלטרנטיבית,", אומר מיכאל בינגל, מתאם התפעול של "המנחת" בברלין. "התאגידים לומדים שהם לא יכולים לבנות על החדשנות של עצמם, והם זקוקים לסיוע חיצוני בתחום הזה. לצורך זה יש כאן אינקובטורים מלאים בחברות סטארט-אפ המשתפות איתם פעולה; בתמורה לרעיונות שלהם הם מקבלים מעט כסף, בניסיון מוקדם לקשור קשר עתידי רווחי."

ג'וק גורדון הוא יזם אוסטרלי שמכר לפני שלוש שנים את MenuPad, מערכת תפריטים מבוססת אייפד. הוא היגר לברלין כאשר זיהה הזדמנות בשוק. כיום הוא מנהל את קהילת Aussie.EU בברלין, קבוצה המחברת בין יזמים אוסטרליים בקהילה לבין מומחים מקומיים שעוזרים להם להבין דברים כגון השוני שבמערכת המיסוי הגרמנית.

"יש כאן אוסטרלים בכל מקום," הוא אומר. "הם יותר מעוניינים בעבודה מאשר בבילוי בפאב, והם צומחים במהירות כי עלות מפתחי הכישורים נמוכה כל כך. אפשר לבנות כאן צוות רב-לאומי הדובר מספר שפות בעלות מזערית. ביצוע מהיר והזנקת עסקים – זה לא משהו שרואים הרבה בסידני.

"היו לנו כאן אנשים מכל הסוגים – החל ממנכ"לים של חברות ציבוריות גדולות ועד לסטארט-אפים שצריכים עזרה בכניסה לשוק האירופי."

"המנחת" הברלינאי הוא הפרויקט החמישי מסוגו שהקימה ממשלת אוסטרליה, לאחר סן פרנסיסקו, שנחאי, סינגפור ותל אביב (כחלק מהשקעה בהיקף של 11 מיליון דולר). סטיב צ'יובו, שר המסחר האוסטרלי, אומר שהפרויקט מהווה הזדמנות מצוינת לטובת האינטרסים האוסטרליים באירופה. "הממשלה מתמקדת באופן משמעותי מאוד בטיפוח חדשנות אוסטרלית," הוא אומר. "כמעט 80 אחוזים מכל המשרות קשורות לשוק השירותים; המנחתים הללו הם רק חלק אחד מהמכלול שנועד להגדיל את ההצלחה של אוסטרליה ברחבי העולם."

 מקור: smh.com