בלוג ברלין

יולי
042016
 
 

Tourist boats on The Spree pass by the German Reichstag

ברלין כבר מיצבה את עצמה עוד קודם לכן במעלה טבלת ערי הסטארט-אפים העולמית. אך עם ההצבעה במשאל העם הבריטי על עזיבת האיחוד האירופי, עתידה של לונדון לוט בערפל – וברלין עשויה להרוויח מכך

זירת הסטארט-אפים איננה היחידה בה מתקשים לעכל את התוצאות המפתיעות במשאל העם בבריטניה, שהכריעו על עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי. לפי הערכות המומחים הפוליטיים, גרמניה צפויה לשחק מעתה תפקיד משמעותי יותר כמדינה החזקה ביותר באיחוד האירופי; הדבר נכון גם בתחום היזמות בגרמניה, ונכון שבעתיים במקרה של ברלין.

כבר מספר שנים שברלין זוכה להשוואות ללונדון בתחום היזמות והסטארט-אפים. בשנה שעברה בחן אתר "גיקטיים" האמריקני את המגמות בתחום והעריך כי הבירה הבריטית עדיין מתקדמת יותר מברלין ומובילה עולמית בתחום הסטארט-אפ, לצד ערים כמו סן פרנסיסקו ותל אביב. הבלוג "Startup Compass" דירג את לונדון במקום השישי בעולם ברשימת סביבות הסטארט-אפ המובילות בעולם ב-2015; באותו דירוג הופיעה ברלין במקום התשיעי המכובד. כמו כן, ברלין נמצאה כמקום אטרקטיבי עבור חברות הזנק זרות אשר תרות אחר מיקום למשרדיהן הראשיים באירופה. עם זאת, בסקר בשנה שעברה, לונדון עדיין נמצאה כמקום מבוסס ונוח הרבה יותר, בעיקר הודות להיותה עיר דוברת אנגלית.

אפקט ה"ברקזיט" (Brexit), עם זאת, עשוי לשנות את התמונה בעתיד. בעקבות ניצחון מחנה העזיבה, יותר ויותר אנשים צפויים לראות בלונדון עיר הנמצאת מחוץ לאירופה, גם טרם החותם הסופי על יציאת בריטניה מהאיחוד. בעוד כוחה הכלכלי של לונדון נותר משמעותי וחשוב, מעריכים רבים כי אנו נחזה בערים נוספות המשווקות את עצמן כשער הראשי למסחר האירופי כשערים גרמניות צפויות להוביל את המגמה: ברלין ידועה כמרכז לפיתוח טכנולוגיות חדשות; פרנקפורט וקלן זוכות למוניטין של ערי "פינטק" (טכנולוגיה פיננסית) מובילות; וערי הדרום כגון מינכן ודרמשטאט מתפרסמות בהיותן מובילות עולמיות בתחום התקשורת והלווינים.

אמנם בפני ברלין עומדת תחרות לא קלה: אירלנד מציעה וצפויה להמשיך להציע תמריצי מס משמעותיים עבור חברות זרות, בעוד אסטוניה מציעה תושבות וירטואלית עבור חברות המחפשות לנצל הטבות מטעם האיחוד האירופי. עם זאת, ברלין היא עדיין העיר הממוצבת במקום הטוב ביותר במירוץ, בהיותה עיר הבירה של המדינה שצפויה להוביל את האיחוד.

גרמניה – ובעיקר ברלין – מזנקות

לפי אתר "גיקטיים", גורמים מובילים בענף הטכנולוגיה מודעים היטב לכך כי הם יכולים לנצל את המצב הנוכחי לטובתם. מנכ"ל German Startups Group כריסטוף גרלינגר מסר בהצהרה פומבית כי "רק ב-2015 הצליחה ברלין לעקוף את לונדון – המרכז הטכנולוגי הדומיננטי הקודם באירופה – בעסקאות פיננסיות הקשורות לחברות סטארט-אפ, הן במספר והן בנפח הכולל". ישנו גידול משמעותי בעסקאות אקזיט ברחבי אירופה, אך היה זינוק ניכר בעסקאות כאלה בגרמניה בשנים 2014-2015.

כך, תחום ההון סיכון צבר תאוצה משמעותית בגרמניה: בשנתיים האחרונות הסטארטפים בברלין משכו השקעות מקרנות בלמעלה מ-2 מיליארד אירו, כ-400 מיליון יותר מאשר בלונדון.  כפי שפורסם באתר "פוליטיקו", עסקאות הטכנולוגיה בגרמניה עלו בשנה האחרונה ב-59 אחוזים ביחס לשנה שעברה, כאשר רק בשלושת החודשים האחרונים הייתה עלייה של 16%.

מתוך 332 רכישות של חברות היי-טק ב-2014, 40 בוצעו על-ידי גרמנים, בהשוואה ל-32 בלבד שבוצעו על-ידי בריטים. ב-2015, גרמנים רכשו 119 חברות, והבריטים רכשו 82. "אנו מצפים שיותר ויותר חברות יעדיפו לרשום את משרדיהן בברלין על-פני לונדון, כמו גם להגירה משמעותית של סטארט-אפים לונדוניים מצליחים. דבר זה יהיה בולט במיוחד בסקטור הפינטק הדינמי", אמר גרלינגר.

"לדעתי החשיבה בגרמניה ובתעשיית ההיי-טק שלה היא לא מאוד תחרותית כלפי לונדון או בריטניה" הצהיר קרסטין בוק, מייסד שותף ב-Openers, מרכז סטארט-אפ המבוסס בברלין לאתר גיקטיים. "הפיד שלי בפייסבוק דווקא מלא בחשיבה הגיונית, הגורסת כי זוהי אבידה גדולה עבור הקהילות הבינלאומיות, דוגמת סצנת הסטארט-אפ. אך סביר שיותר חברות הזנק מחוץ לאירופה יעדיפו כיום את ברלין כמרכז האירופי שלהן – וכי הברקזיט יהווה את שובר השוויון בקבלת ההחלטה עבור חברות גלובליות".

מפתח חשוב להצלחה – תנועה חופשית והגירה

באופן אירוני, מה שיבטיח כי גרמניה תוכל להמשיך לצמוח, הוא המעמד האירופי שלה והפתיחות לתנועה חופשית של עובדים ומהגרים. לגרמניה תהיה גישה מובטחת לכשרונות ההיי-טק המבטיחים ביותר באירופה, ללא מכשולי הגירה מסובכים, דבר שאינו ברור לגבי עתידה של בריטניה מחוץ לאיחוד האירופי. דבי ווסקוב, יו"ר גוף הכלכלה השיתופית SEUK בבריטניה, אמרה בראיון ל"טלגרף" בשנה שעברה, כי "העלאת סף שכר המינימום לעובדים אלה תדלל משמעותית את מאגר הכשרונות העומד לרשות חברות סטארט-אפ המבוססות בבריטניה, מה שימצב אותנו בעמדה נחותה בהקשר הגלובלי". לעומת זאת, בברלין כ-33% מעובדי חברות הסטארט-אפ אינם גרמנים, לפי דו"ח ה-Deutsche Startup Monitor מ-2015. גרמניה הקלה את מדיניות ההגירה שלה באופן כללי, בעוד בבריטניה חלו מגבלות על אשרות כניסה עוד לפני משאל העם של הברקזיט.

pic3

עוד מוקדם להספיד את לונדון?

חברות הטכנולוגיה בבריטניה – חלקן הגדול מבוססות בלונדון – מכניסות מעל 180 מיליארד ליש"ט לכלכלה הבריטית, לפי חברת הייעוץ הבינלאומית BCG. החברות הללו רואות בלונדון שער מרכזי לא רק לאירופה, אלא גם לארצות הברית ולשווקים הפיננסיים הגלובליים. כמו כן, לונדון ממשיכה להיות מקום נוח לעשיית עסקים. השוק הבריטי עדיין גדול, ולא סביר כי נראה תנועה מסיבית של חברות סטארט-אפ המעתיקות את מרכזיהן מחוץ לבריטניה בין-לילה. בריטניה תישאר חלק מהאיחוד האירופי לפחות בשנתיים הקרובות, כך שייתכן ולא נראה שינויים משמעותיים בלונדון עד 2017.

עם זאת, ההערכה הרווחת היא שמגמת הצמיחה של ברלין על חשבונה של לונדון תימשך ביתר שאת. ירמיאס מאייר מחברת הפינ-טק הברלינאית Bexio, אמר לאתר פוליטיקו כי "ברלין ממשיכה להיות יותר אטרקטיבית יותר אחרי הברקזיט, האקו-סיסטם כאן גדל בצורה נאה כל המשקיעים כבר כאן – וגם המשקיעים הלונדוניים מגיעים לכאן אחת לשבוע להיפגש עם סטארט-אפים מקומיים. כבר היום יש כאן הרבה מאוד כישרון", אומר מאייר, "ואחרי הברקזיט התהליך הזה רק אמור לגבור בקצב מהיר".

"בברלין עדיין אין את התשתית הוותיקה שיש בלונדון, לכן זה ודאי לא יקרה ביום בהיר אחד", אומר מנהל קרן ההון סיכון MCI Capital, תומאס צ'כוביץ' לפוליטיקו, אך "זהו תהליך שיסייע לגרמניה ליטול את ההובלה בטווח הארוך". כך שלונדון אולי לא אמרה את המילה האחרונה, אך הצמיחה בברלין עשויה לנסוק באופן חד מאוד.

 מקורות: Geektime, Politico

comments

Inspiration Group