בלוג ברלין

דצמבר
282014
 
 

במתחם Cuvry הלא בנוי ברובע קרויצברג מתוכנן לקום פרויקט מגורי יוקרה. במחאה על הג'נטריפיקציה, אלמונים מחקו את הגרפיטי המפורסם ביותר של העיר.

שני ציורי גרפיטי ענקיים ברובע קרויצברג שימשו במשך כמה שנים עדות ליצירתיות האומנותית בעיר, והוצגו על גבי גלויות וגם במדריכי טיולים בעיר: באחד הציורים נראה אדם ללא ראש עם שני שעוני זהב, אחד על כל יד, שמחוברים זה לזה בשלשלת ויוצרים אזיקים על ידיו. בציור השני נראה אדם שמסיר מסכה מעל ראשו של אדם אחר. מאז השבוע שעבר נעלמו הציורים, לאחר שאלמונים ריססו עליהם צבע שחור באישון ליל.

לפי דיווח בבלוג מקומי, נראה שמאחורי המעשה עומדים פעילים מחבורת האמנים שציירו את הגרפיטי בשנת 2008. הם לא רוצים שהציורים המפורסמים יעלו את שווי הדירות שמתוכננות להיבנות מול הציורים במתחם ריק. 270 דירות, מעון יום וסופרמרקט עתידים להיבנות בשטח המדובר, על ידי היזם ארתור סוסקינד ממינכן. התכניות הוצגו כבר בראשית השנה. חלקת הקרקע המדוברת נגישה לגדות הנהר Spree, ואפשר להשקיף עליו ממנה. גם את האבנים האדומות המפורסמות של גשר אוברבאום, הסמל של רובע פרידריכסהיין קרויצברג, אפשר לראות מהמקום.

הרס הציורים הפסיק, לפחות זמנית, את המאבק המתחולל סביב המתחם, בין הרחובות Cuvry ו- Schlesischer, אחד השטחים הריקים האחרונים בעיר, שקיומו האט את עליית מחירי הקרקע בקרויצברג וברבעים אחרים של ברלין.

הפאבלה הראשונה של גרמניה – בברלין

המתחם מוקף בגדר תיל לאחר שחלק מצריפי העץ שעמדו במקום עלו באש בסתיו האחרון. במקום היה מעין מאהל לא מוכר, ורבים ראו בו עדות לכך שיש עוני בברלין. אחרים ראו בו מחאה יצירתית נגד העלייה המתמדת בדמי השכירות, היעלמותם של השטחים הפתוחים ומכירת חיסול של האמנות במרחב הציבורי.

על חלק מהמגרש המדובר, בין רחוב שלזישר ורחוב קוורי הקימו חסרי בית ומבקשי מפלט מהחיים ה"רגילים" צריפוני עץ ואוהלים בין שיחים, יריעות פלסטיק, פסולת בניין ואשפה. בחלק אחר של המגרש הקימו משפחות צוענים צריפוני עץ מימין ומשמאל, ואספו חפצים מהרחובות הסמוכים. באמצע התקבצו פליטים עם סטטוס לא ברור ואלכוהוליסטים ממזרח אירופה, וכולם בלי חשמל, מים או שירותים.

הזבל החל להיערם, וצחנה שררה במקום. המצב הזה היווה מוקד משיכה לחולדות. החיכוכים בין שוכני המתחם הלכו וגברו. עימותים אלימים בין המתגוררים במקום הצפוף התנהלו ללא חוקים. בסתיו האחרון הצית אחד הדיירים צריף במקום לאחר עימות. כל הדיירים נאלצו לעזוב את המקום ולא יכלו לחזור אליו כדי לאסוף את חפציהם. לאחר מכן נכנסו הדחפורים ושיטחו את כל השטח. זה היה הנוף המכוער של המתחם ליד רחוב קוורי, "הפאבלה הראשונה של גרמניה" (פאבלה היא שכונת עוני צפופה בברזיל).

שטחים פתוחים למגורים? כבר לא

לשוכני המתחם היו גם ידידים. למשל, אמן ארגנטיני העניק למאהל ספריה. על גדת הנהר נפתח בר. בקיץ התקיימו במקום מסיבות שבהן השתתפו התושבים, תומכים מן השמאל, תיירים ותושבים מהשכונה. האמן הברלינאי לוץ הנקה, שמגדיר את עצמו כאזרח העולם, מצטער על הסוף האלים של הניסוי. הוא היה מעורב בבניית הצריף הראשון והמפורסם ביותר במתחם, מבנה עשוי עץ ממוחזר שתוכנן על ידי אמן יפני. במבנה הזה היה אפילו אח לחימום, שקועה בתוך הקרקע, כמו גם גינה. הנקה היה מעורב בנוסף לכך גם בציורי הגראפיטי הגדולים שנמחקו כעת. "הגענו למסקנה שאחרי שבע שנים הגיע הזמן שהציורים ייעלמו שוב", כך אמר במסתוריות כשנשאל על פעולת המחיקה.

מהסטודיו שלו ברחוב קוורי, הנקה יכול היה להשקיף ישירות במשך כל השנים על המתחם. בתחילת השנה הוא סולק מהמקום יחד עם אמנים אחרים. כעת אמורות להיבנות במקום דירות להשקעה בברלין, וגם שטחי מגרשים וחניון תת קרקעי. לוץ הנקה, בחולצת פסים מכותנה, וזקן בלונדיני מלא, צוחק ולא מאמין שכל זה קרה, כשהוא מספר על הדברים האלה. החלקה מוקפת כעת בגדר תיל. לפיכך החליט הנקה להשתמש ברצועת הדשא מול תיאטרון Hebbel am Ufer ליד גדות הנהר ולהציב שם תערוכת מחאה על השינויים שמתרחשים בברלין: "המתחם, הסטודיו שלי, מקום מגורים נוח ויפה – כל זה נעלם". הנקה מראה בתערוכה גם חלקים מהצריפים ששימשו את האמנים במקום.

הנקה רצה להראות בכך את ברלין שכבר לא קיימת. הוא רצה לספר על "הסצנה היצירתית", שהתקיימה בזכות שטחי המגורים הפתוחים בעיר. תיירים ואמנים באו לעיר בהמוניהם בזכות המקומות החופשיים האלה, והעיר בעצם השתמשה בהם לקידום התיירות והתדמית שלה. "אבל כל זה נעלם, לכל המאוחר כבר בעשור הקודם".

מרכז תרבות וספורט לנוער יהפוך גם הוא למתחם מגורים – קשה לעצור את הביקוש האדיר לדירות

מנקודת המבט של לוץ הנקה, המתחם ברחוב קוורי מהווה סמל לכל מה שברלין הולכת ומאבדת. בשנות התשעים עמד במקום מרכז תרבות וספורט לנוער בשם YAAM. המועצה המקומית של הרובע, בשליטת מפלגת הירוקים, סיכלה תכנית להקים במקום מרכז קניות במקום מרכז הנוער. אבל אז התערב הסנאט של ברלין ונטל מהרובע את הסמכות להחליט בעניין הפיתוח במקום. לאחר מכן לא קרה כלום במתחם במשך שנים רבות.

במהלך השנים, אנשים החלו לטפס על הגדר במתחם, להתיישב מול נהר ה-Spree וליהנות מהנוף. לאחר שהתפרסמה תכנית למקם במתחם את פרויקט ה- Guggenheim Lab, מעבדה להצגת פרויקטים לפיתוח עירוני, בתמיכת חברת ב.מ.וו , פעילים הקימו במתחם מאהל מחאה. הפעילים חששו מג'נטריפיקציה של הרובע. לאחר מכן הגיעו למקום גם חסרי בית והקימו שם אוהלים. בשנת 2011 מכר הסנאט של ברלין שוב את השטח במתחם קוורי. הבעלים החדשים לא נקט שום פעולה נגד שוכני האוהלים והצריפים במשך שנתיים. בחודש יוני השנה הוא הגיש בקשה לפינוי המתחם. המשטרה עדיין הייתה בעיצומה של בדיקת הבקשה, כאשר השרפה פרצה במקום.

הבעיה מייצגת

הסוציולוג חוקר הערים אנדריי הולם סבור שהאירועים במתחם, שנמצא בלב אזור Wrangelkiez של רובע פרידריכסהיין קרויצברג, מייצגים בעיה בקנה מידה נרחב בעיר הבירה. לדעתו המצב בברלין כעת דומה לתהליכים בערי בירה דומות באירופה: מאז שנת 2011 לא נבנות יותר יחידות דיור סוציאלי בעיר, מפני שהעירייה הסתבכה בחובות עם שיטת הלוואות מסורבלת שבחרה למימון הפרויקט הזה. במקביל לכך, מחירי השכירות הולכים ועולים, שטחים ריקים נעלמים לטובת מיזמי בנייה, והסצנה האמנותית נדחקת לפינה. בנוסף לכך, יש בעיר יותר ויותר חסרי קורת גג ומהגרים עניים מדרום ומזרח אירופה,ובאזורי הביקוש אין מרחב מגורים חופשי בשבילם והם יידחקו לפרברים.

מקור: faz.net

comments

Inspiration Group