כאשר נמל התעופה טמפלהוף בברלין נסגר לתנועה אווירית ב- 2008, הוויכוח על עתידו של האתר יצר עניין מחודש בשכונה מקומית סמוכה הידועה בשם Fliegerviertel, או רובע הטייסים.

עיר הגנים החדשה של טמפלהוף, השם הרשמי שכמעט ולא נמצא בשימוש על ידי תושבי המקום, היא בעלת כ- 1000 בתים בקירוב אשר נבנו בשנות ה- 20 ברחובות מפותלים, עטורי עצים וכיכרות קטנות הנקראות על שם טייסים ממלחמת העולם הראשונה.

רוב הבתים הם דו-קומתיים, דו-משפחתיים ומסודרים בשורות, דבר די מיוחד בעיר בה רוב התושבים גרים בדירות רגילות למדי ובבניינים חסרי אופי. קירות לבנים מכוסים בטיח בצבעי פסטל וחזיתות מטויחות; הגגות עשויים מרעפים קרמיים אדומים המעוצבים כמו קשקשי דג.

מאז שנסגר נמל התעופה בטמפלהוף, השכונה המערבית של ברלין הפכה למיקרו-שוק נדל"ני משגשג בו המחירים עלו ב- 50% ואף יותר וסוכנויות נדל"ן מבוססות משחקות תפקיד מוגבל במכירות, לדברי התושבים המקומיים. למרות שהעלייה נחשבת יקרה עבור רובע של מעמד הביניים בעיר הבירה הגרמנית, למען האמת היא לא כל כך רחוקה מהממוצע של ברלין, אשר נדחף מעלה בשנים האחרונות על ידי עלייה דרמטית בערכם של דירות זולות (סוכנות הנדל"ן ג'ונס לאנג לאסאל דיווחה על עלייה של 44 אחוזים בערך הממוצע של בתים בעיר מאמצע 2009 ועד אמצע 2012).

המוכרים בדרך כלל מפרסמים את הבתים ברובע הטייסים באיטנטרנט עם מחיר מוצע ומזמינים הצעות חתומות מקונים פוטנציאלים – בדרך כלל אלו משפחות צעירות מפאתי ברלין עם הורים עובדים הרוצים לרכוש בית בסביבה.

לדוגמא, Locanto.de, אתר אינטרנט גרמני, פרסם מודעה לבית לא משופץ בגודל 130 מ"ר, או 1,399 רגל רבוע, ב- 439,900€, או  584,400$. הוא נבנה בשנת 1920, ממוקם באמצע שורת בתים ומגיע עם 380 מטרים רבועים של אדמה.

אנה וינגר, סופרת אמריקאית ויוצרת של תכנית הרדיו הציבורי הלאומי "סיפורי ברלין," עברה עם משפחתה לרובע הטייסים ב-2010. הם גרו בדירה בשרלוטנבורג, מחוז יחסית צפוף הממוקם גם הוא בחלק המערבי של העיר.

"קרבתו של שדה תעופה עמוס הייתה בעוכריה של השכונה", היא אמרה. "אבל זה הפך ליתרון עצום כאשר שדה התעופה נסגר והשדה הפתוח הפך לפארק."

גב' וינגר מציינת בתי ספר טובים, עצים עתיקים ועסקים מקומיים ותיקים כדוגמאות להבדל בין חיים במה שהיה פעם ברלין המערבית וחיים בברלין המזרחית לשעבר, אשר במחוזות המגורים היוקרתיים שלה כמעט כל דבר הוא חדש.

אבל "זה כיף להיות חלק מהתחדשות של שכונה", אומרת וינגר, שהרומן שלה מ- 2008 "זה בוודאי המקום" מתרחש בבניין במערב ברלין. "וטמפלהוף היא שכונה עם הרבה זיכרונות. כמה מהשכנים המבוגרים שלנו נהגו ללעוס כילדים את המסטיקים שהגיעו עם טייסי הרכבת האווירית של 1948. עכשיו הילדים שלי רוכבים עם אופניהם באותם מסלולי הנחיתה ששימשו אז את הטייסים. ומצד שני, בברלין אתה תמיד חי באנדרטה היסטורית כזו או אחרת".

האינטרס של קונים פוטנציאליים בטמפלהוף-שונברג, רובע העיר הכולל את שדה התעופה לשעבר ורובע הטייסים, נתפס כחלק מתחייה נרחבת של שוק הנדל"ן של ברלין המערבית לשעבר.

בלב ליבה של השכונה שוכן הקורפורסטנדאם, מה שהיה "מרכז העיר" של המערב בתקופת המלחמה הקרה ועכשיו הוא שדרה יפה ורחבה של בתי קפה גדולים וכל מיני בוטיקים יוקרתיים. זה נמצא באמצע בועת הנדל"ן שהתפתחה עקב הפיתוח המחודש סביב מסוף תחנת הרכבת של הגן הזואולוגי בקרבת המקום. פרויקט שנקרא ביקיני ברלין צפוי להיפתח שם בהמשך השנה, עם 54,000 מטרים רבועים של שטחי מסחר, קולנוע, בתי מלון ומשרדים. מול האתר, נפתח מלון וולדורף אסטוריה בעל 32 קומות בחודש ינואר.

בטמפלהוף-שונברג, 4,700 דירות חדשות יבנו בשוליים של שדה התעופה לשעבר בפרויקט שנקרא טמפלהופר פרייהייט, עם בנייה שאמורה להתחיל ב-2016. אבל פחות משני קילומטרים ממערב לרובע הטייסים, כ-1,300 אנשים כבר עובדים במתחם של EUREF, שהוא שילוב של מכוני מחקר, אולמי הרצאות וחברות הייטק שהתקבצו סביב 14 דונם של מכלי דלק שהוצאו משירות. צפוי כי 5,000 איש יועסקו שם כאשר הפרויקט, שעלותו 6 מיליארד יורו, יושלם ב- 2018.

קלאודיה וונטש, יועצת יחסי ציבור בתעשיית האופנה הבאה במקור משטוטגרט, קנתה בית דו-משפחתי ברובע הטייסים ב-2010. "כשעברנו לברלין, החלום שלנו היה שתהיה לנו דירה ישנה במקום קריר," אמרה גב' וונטש, שהתגוררה בעבר בפרנצלאוארברג, החלק אופנתי של מזרח ברלין לשעבר. "אבל עם שני ילדים קטנים, בעלי ואני החלטנו שאנחנו זקוקים ליותר מקום."

מפציצי בעלות הברית בדרך כלל פסחו על שדה התעופה, כולל רובע הטייסים, בידיעה שאלו יהיו שימושיים בתום המלחמה. אבל ביתה של הגב' וונטש נבנה ב-1950 באתר של בניין מ-1920 שנהרס על ידי פצצה תועה. ובכל זאת, הייתה עבודה שצריכה להיעשות: "היו בו חדרים שהיו קטנים ובאמת היו צריכים הרחבה", אומרת וונטש.

העירייה מאפשרת שינויים קטנים בלבד לחזיתות ברובע הטייסים כדי לשמר את ההומוגניות של הרבעון. בני הזוג רשאים להאריך את הבית עד לכארבעה מטרים בחלקו האחורי תוך שמירה על דלת המוסך המקורית – שמאחוריה עומד כיום משרד וספרייה ואין מקום למכונית.

את הבית לקח שישה חודשים לשפץ והוא משתרע עכשיו על בערך 200 מטרים רבועים של שטח מגורים בין ארבע קומות, כולל עליית גג ומרתף.

רובע הטייסים לא מוכר לברלינאים רבים, למרות שהוא די מרכזי: "אני נמצאת במרחק של רק שבע דקות באופניים מהמשרד שלי בקרויצברג, ו-15 דקות מכיכר פוטסדאם, ממש בלב ליבה של ברלין," מספרת הגב' וונטש. בקצה החצר האחורית של גב' וונטש יש את אחת המוזרויות של רובע הטייסים: "בגרמנית זה נקרא dungweg," אומרת גב' וונטש. "זה מסלול צר שמחבר בין שתי השורות של בתים משני צדי הרחוב דרך החצר האחורית שלהם. הרעיון היה שלכל בית תהיה החלקה שלו, או גן ירק פרטי. ה- Dungweg שימש כדי להוביל עצים למדורות וקומפוסט לגנים – וכדי להשליך החוצה עשבים שוטים – כל זאת ללא צורך לעבור דרך הבית.

"אבל עכשיו, כשניתן לנעול את השביל בכל קצה, זו דרך מצוינת לילדים להגיע לחבריהם בבתים השכנים בביטחון," היא אומרת.

 

מקור: ניו יורק טיימס

מעודכן לתאריך: מרץ 25, 2014