ניק פוסטר

פורסם ב: 8 אוגוסט 2013

כאשר נמל התעופה טמפלהוף נסגר לתנועת אווירית בשנת 2008, הוויכוח על עתידו של האתר עורר גם עניין מחודש בקרב מחפשי השקעה בברלין בשכונה סמוכה הידועה בסביבתה המקומית בשמה פילגויארטל (Fliegerviertel) או בשם "רובע הטייסים".

בגן העיר טמפלהוף החדש, השם הרשמי הנמצא בשימוש רק לעתים נדירות על ידי התושבים, יש כ-1,000 בתים שנבנו בשנות ה-20 של המאה הקודמת ברחובות מפותלים, עטורי עצים וכיכרות קטנות, הקרויות על שמם של טייסים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה.

רוב הבתים בנויים משתי קומות ומשמשים כבתי מגורים דו-משפחתיים, נתון יוצא דופן בעיר שבה רוב האנשים גרים בבנייני דירות די פשוטים. הם מרוצפים לבנים, טיח בצבעי פסטל וחזיתות טיח. הגגות עשויים מרעפי קרמיקה אדומים בצורת סנפירי דגים.

מאז סגירתו של טמפלהוף, השכונה במערב ברלין הפכה להיות שוק נדל"ן משגשג, למי שמחפש השקעה בברלין, שנרשמה בו עליית מחירים של 50 אחוזים ויותר אך סוכני הנדל"ן הוותיקים ממלאים בו תפקיד מוגבל במכירות, לדברי התושבים המקומיים. העלייה, שאכן גבוהה ביחס למחוז של מעמד בינוני בעיר הבירה הגרמנית, דווקא אינה רחוקה מאד מהממוצע של ברלין, שנדחף כלפי מעלה בשנים האחרונות בשל העלייה הדרמטית בערכו של דיור המעמד הנמוך. (סוכנות הנדל"ן ג'ונס לאנג לאסאל דיווחה על עלייה של 44 אחוזים בממוצע ערכי הבתים של העיר בין אמצע 2009 לאמצע 2012.)

מוכרים מפרסמים בדרך כלל בתים ב-Fliegerviertel עם מחירים המוצעים על ידי האינטרנט ומזמינים הצעות חתומות מקונים פוטנציאליים – לעתים קרובות משפחות צעירות בעלות מקצוע, הבאות מחוץ לברלין ומחפשות בתים באזור.

לדוגמה, באתר האינטרנט  Locanto.de מופיעה מודעה על בית לא משופץ בשטח של 130 מ"ר, או 1,399 ר"ר, המוצע ב-€439,900, או $584,400. הוא נבנה בשנת 1920, ניצב במרכז שורת מרפסת ומגיע עם 380 מטרים רבועים של אדמה.

אנה וינגר, סופרת אמריקאית ויוצרת של תכנית ברדיו הציבורי הלאומי בשם "סיפורי ברלין", עברה עם משפחתה ל-Fliegerviertel בשנת 2010. הם גרו בדירה שברלוטנבורג, מחוז מאוכלס, צפוף יחסית, הנמצא גם הוא בחלקה המערבי של העיר.

"קרבתו של שדה תעופה עמוס הייתה המגרעת של השכונה", היא אמרה. "אבל זה הפך ליתרון עצום כאשר שדה התעופה הוצא מכלל שימוש והמתחם הוסב לפארק."

גברת וינגר מציינת את שמותיהם של בתי-ספר טובים, עצים עתיקים ועסקים מקומיים ארוכי שנים בתור דוגמאות להבדל בין החיים היכן שהיה מערב ברלין ובין המזרח לשעבר, שבו כמעט כל דבר בשכונות המגורים האופנתיים שלה הוא חדש.

אבל "זה כיף להיות חלק מהתחדשות של שכונה", אומרת וינגר, שהרומן שלה משנת 2008 "זה חייב להיות המקום" מתחיל בבניין בברלין המערבית. "וטמפלהוף היא שכונה עם הרבה זיכרונות. חלק מהשכנים המבוגרים שלנו, פשוטו כמשמעו, תפסו כשהיו ילדים את מסטיק "מפציצי הממתקים" בתקופת הרכבת האווירית של 1948. כיום הילדים שלי רוכבים על האופניים שלהם באותם המסלולים. ושוב, בברלין אתה תמיד חי באנדרטה להיסטוריה, בדרך זו או אחרת".

ההתעניינות של קונים פוטנציאליים בטמפלהוף-שונברג, רובע העיר הכולל את שדה התעופה לשעבר ואת Fliegerviertel, נתפסת כחלק מתחייה נרחבת של שוק הנדל"ן במערב ברלין לשעבר.

בלבו נמצא הקורפורסטנדאם, שהיה מרכז העיר של המערב בתקופת המלחמה הקרה, וכיום הוא שדרה יפהפייה ורחבה של בתי קפה גדולים וחנויות בוטיק יוקרתיות. הוא נמצא במרכז צמיחת הנדל"ן המומרצת על ידי פיתוח באזור תחנת הרכבת הסמוכה Zoologischer Garten. פרויקט שנקרא ביקיני ברלין אמור להיפתח שם בהמשך השנה ועתיד להכיל 54,000 מ"ר של מסחר, קולנוע, מלון ושטחי משרדים. מול האתר ניצב מלון וולדורף אסטוריה על 32 קומותיו שנפתח לעסקים בחודש ינואר.

4,700 בתים חדשים מתוכננים להיבנות בטמפלהוף-שונברג, בפאתי שדה התעופה לשעבר, במסגרת פרויקט בשם Tempelhofer Freiheit, כאשר הבנייה צפויה להתחיל בשנת 2016.

אך פחות משני קילומטרים, מעט יותר ממייל, ממערב ל-Fliegerviertel, כ-1,300 אנשים כבר עובדים בקמפוס EUREF – שילוב של מכוני מחקר, אולמי הרצאות אוניברסיטאיים וחברות הייטק-  התקבצו כולם סביב מיכל הדלק שיצא מכלל שימוש ומתפרס על פני אתר בשטח של 5.5 אקר, שהם כ-14 דונם. מעריכים כי 5,000 אנשים יהיו מועסקים שם כאשר הפרויקט, שעלותו 600 מיליון אירו, יושלם בשנת 2018.

קלאודיה ונש, יועצת יחסי ציבור בתעשיית האופנה הבאה במקור משטוטגרט, רכשה בית מגורים דו-משפחתי ב-Fliegerviertel בשנת 2010.

"כשעברנו לברלין, החלום שלנו היה שתהיה לנו דירה ישנה במקום מגניב," אומרת גברת ונש, שהתגוררה בעבר בפרנצלאוארברג, חלק אופנתי של המזרח לשעבר. "אבל עם שני ילדים קטנים, בעלי ואני החלטנו שאנחנו זקוקים ליותר מרחב".

מפציצי בעלות הברית חסו בדרך כלל על שדה התעופה, כולל Fliegerviertel, כי ידעו שזה יהיה שימושי יותר בסוף הלחימה. אבל ביתה של הגב' ונש נבנה בשנות ה-50 באתר של מבנה משנות ה-20 שנהרס על ידי פצצה תועה.

ובכל זאת, נדרשה עבודה: "היו בו חדרים קטנים שדרשו הרחבה", אומרת ונש.

ממשלת העיר מאפשרת לבצע שינוי קל בחזיתות ב-Fliegerviertel על מנת לשמור על ההומוגניות של הרובע. הזוג היה רשאי להאריך את הבית בארבעה מטרים בחלקו האחורי, אבל היה עליהם לשמור על דלת המוסך המקורית – שמאחוריה שוכן כעת משרד משולב וספרייה, במקום מרחב למכונית.

הבית, שנדרשו שישה חודשים כדי לשפץ אותו, מכיל כעת כ-200 מ"ר של מרחב מחיה המתפרסים על ארבע קומות, כולל עליית גג ומרתף.

Fliegerviertel אינו מוכר היטב לברלינאים רבים למרות היותו מרכזי מאד: "אני נמצאת במרחק שבע דקות בלבד בנסיעת אופניים מהמשרד שלי בקרויצברג, וכ-15 דקות מפוטסדאמר פלאץ, לב ליבה של ברלין" אומרת גב' ונש.

באחורי החצר האחורית של גב' ונש נמצא אחד המאפיינים המייחדים את Fligerviertel: "בגרמנית זה נקרא dungweg"", אומרת גב' ונש. "זה מסלול צר המחבר בין שתי שורות הבתים של שני צדי הבלוק דרך החצר האחורית שלהם. הרעיון היה שלכל בית תהיה חלקת אדמה משלו, או גן ירק. ה-Dungweg שימש כדי לקבל עצי הסקה ודשן לגנים וכדי להוציא עשבים החוצה, כל זאת מבלי שיהיה צורך לעבור דרך הבית.

"אבל כעת, כאשר ניתן לנעול את השביל בכל קצותיו, זוהי דרך מצוינת לילדים כדי להגיע לחבריהם בבתים השכנים באופן בטוח", היא חותמת.