'ניו יורק בשנות ה 80', 'לונדון בשיא תקופת הבריט–פופ', 'פריז בשנות ה30 ' – ברלין היום.
אם אתם מאמינים להייפ, וכדאי שתאמינו – אז ברלין היא המקום הכי מדליק בעולם. אפשר לראות זאת בסגנון הבנייה העתידני בפוטסדאמר פלאץ, הבית השני של הכוכבים ג'וני דפ, בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי. חשים בכך במיטה, השכונה ההיפסטרית והבוהמיאנית של כוכבי עולם העיצוב והאופנה, לה–לה, קויאר גוש ומיכלסקי, או נעים לקצב הסוחף במועדוני העיר – המכה של סצנת מוסיקת הטכנו העולמית, ומרגישים בזה בשיק השכונתי של קרוייצברג ונויקלן, מעוזי מהגרים בהם הברלינאים האמיתיים יוצאים לבלות.
“כשייסדתי את הליין שלי ב 2006 יכולתי לעשות את זה בכל מקום בעולם. יכולתי ללכת ללונדון או פריז, אבל בחרתי באופן מכוון בברלין", אומר מיכאל מיכלסקי, הכוכב העולה של עולם האופנה והאיש שקרל לאנגפרד הכתיר כיורשו. “כמעצב, אני מרגיש כמו הסייסמוגרף של החברה. ובברלין, העתיד חי ברחובות, כאן אני מוצא את ההשראה שלי.”
מיכלסקי הוא איש עסוק. הוא הציג לאחרונה את הקולקציה החדשה שלו בברלין, והוא עיצב את הבר החדש במלון המריוט בפוטסדאמר פלאץ, כאשר הכסאות נקראים על שם דוגמניות על, והלקוחות יכולים ללגום קוקטיילים ויטאמיניים תוך כדי צפיה בסלבריטאים ממהרים להקרנות בכורה בפסטיבל הסרטים הבינ"ל.
ההפרייה ההדדית בין אופנה, קולנוע, מוסיקה, אומנות ותרבות המועדונים היא זו שמושכת צעירים יצירתיים ומכל רחבי היבשת והעולם שנוהרים לעיר בה ניתן לשכור לופט מרווח במחיר של ארון בגדים בלונדון.
למעשה ברלין זולה – זהו חלק מכוח המשיכה שלה. מחירי הנדל"ן הגבוהים הבריחו את האמנים הרעבים מדאונטאון פריז, לונדון וניו יורק. הם מצאו את ביתם בברלין, בה מגניבות הינה אסטרטגית השרדות, ובה ראש העיר טבע את הסלוגן 'ברלין ענייה – אך סקסית'.
"ברלין הפכה את התרבות לתעשייה העיקרית שלה”, אומר דיטר קוסליק, מנהל פסטיבל הסרטים של ברלין. “מוסיקה, קולנוע, אומנות, אופנה – זהו הכוח המניע. העיר היא מקרה קיצון של עושר תרבותי, היא עיר בינ"ל פר אקסלאנס.”
המסעדן קיי.פי קופלר קצת יותר בוטה: “ברלין היא כל מה שגרמניה היא לא: ספונטאנית, מלהיבה, פתוחה וקוסמופוליטית.”
האנרגיה הזאת – התחושה שברלין גם 20 שנה אחרי האיחוד היא עדיין בתהליך התהוות – היא המגנט שמושך אנשים להצטרף.
לקריאת הכתבה במלואה – לחצו כאן
מעודכן לתאריך: אפריל 4, 2012